קרה לכם פעם שהתמודדתם עם בעיה ממש קשה, ובמקום לבקש עזרה ממישהו שיכול לעזור, פשוט הרמתם ידיים והתייאשתם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. כשהם עמדו מול אויב חזק, במקום להתפלל אל ה' ולהאמין שהוא יכול להציל אותם, הם שקעו בייאוש מוחלט ולא היה להם אכפת מדבר. ה' אומר וְנִגְלָה בְאׇזְנָי, כלומר, כל הדיבורים והמעשים של העם נשמעו היטב באוזניו. בגלל שהם איבדו את האמונה והתייאשו, ה' נשבע אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם. המשמעות היא שהחטא הזה כל כך כבד, שאי אפשר לסלוח עליו בדרך רגילה. ה' קובע שהעונש על כך יימשך עַד תְּמֻתוּן, כלומר, רק בסוף חייהם הם יוכלו לקבל כפרה וסליחה על כך שלא סמכו עליו כשהיו צריכים אותו יותר מכל.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק י״ד
וְנִגְלָ֥ה בְאׇזְנָ֖י יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּ֠ר הֶעָוֺ֨ן הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.