תארו לעצמכם מקום שאין בו חוקים, שאין בו מנהיגים וכל אחד יכול לעשות בדיוק מה שעולה על דעתו. במצב כזה, הסדר הטבעי נהרס לחלוטין. המילה וְנִגַּשׂ מתארת לחץ ודוחק. כיוון שאין שלטון שעושה סדר, אנשים מתחילים לדחוף אחד את השני, לריב, להציק ואפילו להכריח אחרים לעבוד בשבילם. כל אחד חושב רק על עצמו, ולכן אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ מתנהגים בכעס ובחוסר התחשבות.
אבל הדבר העצוב ביותר שקורה כשהחברה מתפרקת, הוא שאין יותר כבוד אחד לשני. המילה יִרְהֲבוּ פירושה להתנהג בגאווה, בחוצפה ובעזות פנים. במקום לתת כבוד, צעירים מתחילים לזלזל במבוגרים מהם ולהתנשא עליהם, וזה מה שנקרא הַנַּעַר בַּזָּקֵן. גם אנשים פשוטים שלא מתנהגים יפה, מתחילים לזלזל באנשים חכמים וחשובים, וזה המצב של וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד. התורה מלמדת אותנו שחובה לתת כבוד לאנשים מבוגרים, וכאשר צעירים מתנהגים בחוצפה כזו כלפי המבוגרים מהם, זה מראה שהמצב הגיע לשפל גדול מאוד שבו הכבוד ההדדי פשוט נעלם.