ישעיהו, פרק מ״א, פסוק כ״ד

יצא לכם פעם להתבונן בפסל דומם ולתהות האם הוא יכול באמת לשמוע או לעשות משהו? הנביא פונה אל האלילים ואל האנשים שמאמינים בהם, ומסביר להם את האמת הברורה: לעבודה זרה אין שום כוח. הוא אומר להם הֵן אַתֶּם מֵאַיִן, כלומר, אתם והאלילים שלכם פשוט עשויים משום דבר, אין בכם שום כוח אמיתי ואתם לא יכולים לדעת מה יקרה בעתיד. כשהוא מוסיף את המילה וּפָעָלְכֶם, הוא מסביר שכל הפעולות שמייחסים לאלילים קיימות רק בדמיון של מי שעובד אותם, כי במציאות הפסלים האלה לא מסוגלים לעשות כלום. המילה המיוחדת מֵאָפַע מזכירה את המילה "אפס", והיא באה ללמד אותנו שהאלילים הם ריקנות אחת גדולה. לכן נאמר בסוף תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, כי רק אדם שבוחר בדרך רעה ומושחתת ירצה להאמין בדבר כל כך שקרי וחסר תועלת, בזמן שה' והאנשים שהולכים בדרכו מתרחקים מהשקר הזה לגמרי.