יצא לכם פעם להרגיש רגועים ובטוחים, בדיוק כשלכולם סביבכם רעדו הברכיים מפחד? תארו לעצמכם מצב שבו כל העולם נמצא במהומה גדולה, והעמים האחרים מבוהלים ממה שעומד לקרות. בדיוק ברגע הזה, ה' פונה אל עם ישראל במסר מרגיע, ומבטיח להם שאין להם ממה לחשוש, כי כל מה שקורה מכוון רק לטובתם ולהצלתם.
ה' קורא לעם בשני שמות כדי להראות כמה הוא אוהב את כולם. כשהוא קורא להם יִשְׂרָאֵל, הוא מתכוון לאנשים הצדיקים והגדולים. אבל כשהוא קורא להם יַעֲקֹב, הוא מתכוון לכל שאר האנשים הרגילים, ומדגיש שהוא בוחר בהם גם כשהם במצב פחות מושלם.
הקשר המיוחד הזה הולך ומתחזק ככל שמתקדמים. בהתחלה ה' קורא לעם עַבְדִּי, כמו עבד נאמן שעושה את עבודתו היטב. אבל בגלל שאדון יכול להחליף עבד אחד באחר, ה' מוסיף מיד את המילים אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, כדי לומר שהוא בחר בנו מתוך אהבה אמיתית. ולמקרה שמישהו יחשוב שהאהבה הזו יכולה להיפסק אם נחטא, ה' נותן את ההבטחה החזקה ביותר וקורא לנו זֶרַע אַבְרָהָם. זו הבטחה שנשארת לנצח בזכות האבות שלנו.
בסוף, ה' מזכיר את אברהם וקורא לו אֹהֲבִי. אברהם לא סתם היה אהוב, אלא הוא זה שאהב את ה' בעצמו. הוא עזב את עבודת האלילים והתקרב לה' מתוך אהבה טהורה, ולא מתוך פחד, עונשים או בגלל שמישהו הכריח אותו.