ירמיהו, פרק י״א, פסוק י״א

בעקבות בחירתם המודעת של העם לעבוד אלילים, ה' מביא עליהם מכה חסרת רפואה. הוא מצהיר הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה, כלומר צרה קשה שלא יוכלו להיחלץ ממנה בכוחם הפיזי. מתוך המצוקה הם יפנו אל ה' בתפילה וְזָעֲקוּ אֵלַי כדי שיושיע אותם, אך הוא קובע וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם. התעלמות זו נובעת מכך שזעקתם אינה מלווה בכוונה אמיתית לשוב בתשובה, וכאשר תפילתם לא תיענה הם יסיקו בטעות שהייסורים באו עליהם כי לא עבדו אלילים כראוי, ויפנו לזעוק אל האלילים עצמם.