יצא לכם פעם לשתול צמח קטן, להשקות אותו ולחכות בקוצר רוח שיוציא פירות מתוקים, אבל בסוף לגלות שהפירות שלו לגמרי רקובים? זה בדיוק מה שהרגיש ה'. הוא מזכיר לעם ישראל שהוא הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ, כלומר, הוא זה שנטע אותם בארץ טובה ודאג להם ממש כמו חקלאי שמטפח עץ זית אהוב. ה' קיווה שהם יצמיחו "פירות" של קדושה ומעשים טובים. אבל כשהעם בחר בדרך רעה, ה' החליט שאין ברירה אלא לעקור את העץ. העונש שיגיע עליהם לא קורה במקרה בגלל צבא זר, אלא זו החלטה ישירה של ה'. ממש כמו שהוא נתן להם דברים טובים כשהם התנהגו טוב, עכשיו מגיעה עליהם רעה בִּגְלַל המעשים שלהם. מה היה החטא שלהם? הם עזבו את ה' והתחילו לעבוד עבודה זרה. זה לא קרה ביום אחד, אלא צעד אחר צעד. בהתחלה הם חטאו רק בשביל ההנאה האישית שלהם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם. אחר כך המצב החמיר, והם חטאו ממש בכוונה כדי למרוד, לְהַכְעִסֵנִי. בסוף הם הגיעו למצב כל כך עצוב שהם ממש האמינו בפסלים, עד שהלכו לְקַטֵּר לַבָּעַל, כלומר להקטיר קטורת ולהתפלל לפסל שנקרא בעל.
ירמיהו, פרק י״א, פסוק י״ז
וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ הַנּוֹטֵ֣עַ אוֹתָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַ֠ל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.