ירמיהו, פרק י״א, פסוק י״ז

Jeremiah 11:17Sefaria

וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ הַנּוֹטֵ֣עַ אוֹתָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַ֠ל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ {פ}

ה' אשר נטע וטיפח את העם, בין אם בהשכנתו בארץ טובה ובין אם בבניין המקדש, הוא עצמו זה שגוזר עליו כעת חורבן. הדימוי הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ מלמד כי כשם שבעל כרם עוקר אילן המצמיח פירות רקובים, כך ה' ציפה מעמו למעשים קדושים, ומשבגדו בו הוא דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה. הפורענות באה ישירות מאת ה' בִּגְלַל, כלומר בעבור, מעשיהם הרעים המבטאים הידרדרות רוחנית הדרגתית. בתחילה חטאו ישראל רק להנאתם האישית, אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם, לאחר מכן החמירו ומרדו במכוון כדי לְהַכְעִסֵנִי, ולבסוף הגיעו לשפל של דבקות מוחלטת בעבודה זרה עד כדי לְקַטֵּר לַבָּעַל.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.