קרה לכם פעם שהרגשתם בטוחים לגמרי בסביבה של אנשים שאתם מכירים, ופתאום גיליתם שהם מסתירים מכם משהו חשוב?
הנביא ירמיהו הרגיש בדיוק כך. הוא עשה את התפקיד שלו ומסר לעם את דברי ה', והיה בטוח שהקרובים אליו אוהבים אותו. הוא בכלל לא חשד שהם מתכננים לפגוע בו, עד ש-ה' גילה לו את הסכנה. ירמיהו מתאר את התמימות שלו ומשווה את עצמו לבעל חיים. הוא אומר שהוא היה כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף, כלומר כמו כבש רגוע ומאולף שסומך בעיניים עצומות על מי שמוביל אותו. הוא הרגיש כמו כבש ש-יוּבַל לִטְבוֹחַ, שהולך אחרי הבעלים שלו בלי להבין בכלל שהוא נמצא בסכנה. ירמיהו פשוט הוזמן לאכול עם קרובי המשפחה שלו, ולא העלה בדעתו שיש להם כוונות רעות.
האנשים האלה תכננו מזימה ואמרו נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ. הכוונה היא שהם רצו לקחת חומר מסוכן שמכינים מעץ רעיל, ולהחביא אותו בתוך האוכל של הנביא. המטרה שלהם הייתה וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא־יִזָּכֵר עוֹד. הם רצו לסלק אותו מהעולם, ולוודא שאף אחד לעולם לא יזכור את השם שלו או את הנבואות החשובות שהוא אמר.