הָאֲדָמָה חַתָּה, כלומר נשברה, נסדקה והושחתה, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ, הלוא היא ארץ ישראל. בַּעֲבוּר מצב זה, בגלל שבר האדמה, האִכָּרִים עובדי השדות בֹּשׁוּ וחָפוּ רֹאשָׁם, כלומר מכסים את ראשם מתוך ייאוש. תחושת הבושה נובעת מההבנה כי כל יגיעם ועבודתם הקשה באדמה היו לריק. מעבר לאכזבה המיידית, חורבן היבול מבשר רעות ועתיד להביא על החקלאים גם חרפת רעב.
ירמיהו, פרק י״ד, פסוק ד׳
בַּעֲב֤וּר הָֽאֲדָמָה֙ חַ֔תָּה כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָ֑רֶץ בֹּ֥שׁוּ אִכָּרִ֖ים חָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.