קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה דחופה, והרגשתם שמי שיכול לעזור לכם פשוט עומד בצד ולא עושה שום דבר? ירמיהו הנביא מרגיש כאב גדול בגלל צרה שקורית לעם ישראל, והוא פונה אל ה' ושואל אותו שאלות קשות מתוך הלב. הוא שואל למה נראה שה' מתנהג כמו אדם שהוא נִדְהָם, כלומר אדם שנבהל כל כך עד שהוא מבולבל, קופא במקום ולא שם לב למה שקורה סביבו. ירמיהו ממשיך ושואל למה ה' נראה כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ, כמו לוחם חזק שרואה שהאיום מולו גדול עליו, ולכן הוא מתייאש ומוותר על הניסיון להציל.
כמובן שירמיהו יודע שה' הוא לא באמת כזה. לכן, מיד אחר כך הוא מזכיר את האמת: וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ, ה' נמצא ממש כאן בתוך העם, ולכן זה בלתי אפשרי שהוא יתעלם מהצרות שלנו. בנוסף, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא, אנחנו נקראים העם של ה' ונמצאים תחת ההשגחה הישירה שלו. ירמיהו מסביר שאם ה' יעזוב אותנו, עמים אחרים עלולים לחשוב בטעות שאין לו כוח להציל. מתוך הקשר הקרוב הזה, הנביא מתחנן ומסיים בבקשה פשוטה: אַל־תַּנִּחֵנוּ, אנא ה', אל תעזוב ואל תנטוש אותנו עכשיו.