יצא לכם פעם לנסות להמציא שיר יפה כל כך, שהייתם צריכים לעצום עיניים ולהתרכז ממש חזק, וביקשתם ממישהו אחר לכתוב את המילים על הדף בשבילכם?
בתקופה של המלך יהויקים, ה' מבקש מירמיהו הנביא לכתוב נבואות עצובות על מה שעלול לקרות לירושלים ולבית המקדש. ה' אומר לו לקחת מגילת ספר. למה הכוונה? המילה מגילה מתארת את הקלף הריק, החומר שעליו עומדים לכתוב. ברגע שכותבים על הקלף הזה, הוא הופך להיות ספר.
המגילה שעליה מדובר היא בעצם מגילת איכה, שיש בה שירים עצובים על עם ישראל ועל מה שיקרה לעמים אחרים. ה' לא ביקש לכתוב את הדברים האלה כדי להפחיד, אלא כדי לעורר את הלב של בני ישראל לחזור בתשובה. ה' רצה שהם יקראו את המגילה, יתקנו את המעשים שלהם וכך יזכו לסליחה וינצלו, כי ה' אוהב אותם ולא רוצה שהם ייפגעו.
בדרך כלל, ירמיהו היה כותב את הנבואות שלו בעצמו. אבל הפעם היה מדובר במגילה שנכתבה בשפה פיוטית, מיוחדת ומרגשת מאוד. כדי למצוא את המילים המדויקות והיפות ביותר, ירמיהו היה זקוק לשקט ולהתרכזות עמוקה. הוא לא יכול היה להתעסק בפעולת הכתיבה עצמה, ולכן הוא אמר את המילים בקול, והעוזר שלו, ברוך בן נריה, כתב אותן על הקלף במקומו.