קרה לכם פעם שהזהירו אתכם שמשהו לא נעים עלול לקרות, וזה גרם לכם מיד לרצות לשפר את ההתנהגות שלכם? זו בדיוק התקווה כאן. המטרה היא שברגע שהעם ישמע את נבואות האזהרה, הלב שלו יתרכך והוא יבין שעליו להשתנות. התקווה היא שהם יעזבו את המעשים הרעים ויתפללו מכל הלב כדי למנוע את העונשים. לכן נאמר אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לפני ה׳. הבחירה במילה תִּפֹּל באה לתאר תנועה של התכופפות כלפי מטה, תנועה שמראה על ענווה ועל לב שמבקש סליחה באמת. גם אם העם כבר מתפלל על צרות שקורות לו עכשיו, הנביא רוצה לעורר אותם לחזור בתשובה כדי לבטל את הגזירות שעוד עלולות להגיע בעתיד. ההתעוררות הזו דחופה וחשובה מאוד, כִּי גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה, כלומר הכעס והעונשים שה׳ גזר לעתיד הם קשים, ואלו הם הדברים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל הָעָם הַזֶּה. המילה אֶל כאן משמעותה "על", כלומר כל אותן גזירות שה׳ דיבר על העם. התשובה והתפילה שלהם הן המפתח לבטל את הכל.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק ז׳
אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.