ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שרציתם לעזור למישהו, אבל ידעתם שאתם חייבים לפעול ממש מהר לפני שיהיה מאוחר מדי? זה בדיוק מה שהרגיש עבד מלך כשמיהר אל המלך כדי להציל את ירמיהו הנביא. הוא מסביר למלך שהשרים הֵרֵעוּ, כלומר עשו מעשה רע ואכזרי, כשהשליכו את ירמיהו לבור עמוק מלא בבוץ. עבד מלך מזהיר שירמיהו עלול למות תַּחְתָּיו, כלומר ממש במקומו שם בתוך הבור. אבל עבד מלך מוסיף ואומר וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב, וזה קצת מוזר. הרי ירמיהו נמצא בתוך בור של טיט, אז למה הסכנה הגדולה היא דווקא רעב? הסיבה היא שכל עוד ירמיהו היה כלוא בחצר רגילה, אנשים יכלו לראות אותו, לרחם עליו ולתת לו מעט אוכל. אבל עכשיו, כשהוא מוסתר עמוק בבור, אף אחד לא רואה אותו ולא יכול לדאוג לו. באותו זמן היה קשה מאוד למצוא מזון, וכמו שעבד מלך אומר, כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר. הכוונה היא לא שאין אוכל בכלל, אלא שהוא נדיר מאוד. בנוסף, השהות בתוך הבוץ מעייפת את ירמיהו וגוזלת את כוחותיו, וכשהוא כל כך חלש ורעב, להשאיר אותו בבור הנסתר זה ממש כמו לגרום למותו.