תארו לעצמכם שיש לכם מקום מחבוא סודי שאתם בטוחים ששום דבר לא יכול לפגוע בכם כשאתם נמצאים בו, לא משנה מה תעשו. ככה בדיוק הרגישו בני ישראל. הם חשבו שרק בגלל שבית המקדש הגדול והקדוש נמצא בירושלים, הם מוגנים תמיד ושום דבר לא יקרה להם, גם אם הם לא יתנהגו בצורה טובה.
לכן הנביא אומר להם אַל־תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל־דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר. הוא מבקש מהם לא להאמין לאנשים שמבטיחים להם שהכל יהיה בסדר רק בזכות הבניין, ולא לחשוב שה' ישמור על המקום רק בגלל שהוא קדוש. מה שבאמת שומר עליהם הוא המעשים הטובים שלהם.
בהמשך רואים שהמילים הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' חוזרות על עצמן שלוש פעמים. למה דווקא שלוש? כי בית המקדש היה בנוי משלושה חלקים מרכזיים. בסוף מופיעה המילה הֵמָּה, שפירושה "הם", והיא מצביעה על שלושת החלקים האלה של המבנה. הנביא בעצם מזכיר להם שבית המקדש הוא בסופו של דבר רק בניין, והדבר החשוב באמת הוא הדרך שבה אנחנו מתנהגים ומתקנים את המעשים שלנו.