חשבתם פעם מה קורה כשיש משימה כל כך עמוסה וקשה, עד שלא נשאר לאף אחד כוח לסיים אותה? הנביא מתאר תקופה מאוד עצובה וקשה שתגיע. כל כך הרבה אנשים ימותו, עד שהאנשים שאחראים על הקבורה יהיו עייפים לגמרי מרוב עומס, או שפשוט לא יישאר יותר מקום פנוי לקבור את כולם. בגלל המצב הזה, גופות ההרוגים, שנקראות כאן נִבְלַת, יישארו מוטלות בחוץ. מכיוון שהן לא יקָברו, עופות וחיות בר יתקרבו אליהן. בדרך כלל, כשחיה מתקרבת למקום שאסור לה, מישהו מגרש אותה. אבל כאן המצב יהיה כל כך עזוב, עד שהנביא אומר וְאֵין מַחֲרִיד. המילה מַחֲרִיד מגיעה מהמילה חרדה ופחד, והכוונה היא שלא יישאר שם אפילו אדם אחד שיוכל להפחיד או לגרש את החיות והעופות.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק ל״ג
וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.