קרה לכם פעם שהתחבאתם במקום שהייתם בטוחים שהוא מוגן לגמרי, ופתאום מישהו הפתיע אתכם והצליח להיכנס? זה בערך מה שקרה לעם ישראל. הם לא הקשיבו לאזהרות של הנביאים שצרה מתקרבת, וכשהאויב הגיע, הם נעלו היטב את הדלתות של הבתים הגדולים והמוגנים שלהם. הם השאירו את החלונות הגבוהים פתוחים, כי הם היו בטוחים שמשם אף אחד לא יצליח להיכנס. לכן ההפתעה הייתה כל כך גדולה כשהאויב חדר פנימה בדיוק משם, וממש עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ. כל הניסיונות שלהם לנעול ולהגן על עצמם לא עזרו. בגלל הפלישה הפתאומית הזאת, השתנתה לגמרי כל שגרת החיים השמחה שהייתה בחוץ והאויב גרם למצב של לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת. המילה עוֹלָל פירושה ילדים קטנים, והמילה בַּחוּרִים מתארת אנשים צעירים. במקום לראות ילדים שמשחקים בחוץ ואנשים צעירים שנפגשים ומדברים ברחובות ובכיכרות, הקולות השמחים פסקו והרחובות נשארו ריקים ושוממים.
ירמיהו, פרק ט׳, פסוק כ׳
כִּי־עָ֤לָֽה מָ֙וֶת֙ בְּחַלּוֹנֵ֔ינוּ בָּ֖א בְּאַרְמְנוֹתֵ֑ינוּ לְהַכְרִ֤ית עוֹלָל֙ מִח֔וּץ בַּחוּרִ֖ים מֵרְחֹבֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.