הנביא מצטווה להעביר את הגזרה האלוהית המפורשת, דַּבֵּר כֹּה נְאֻם־ה', כדי שהעם יבין כי ההרג אינו מקרי אלא מכוון מאת ה'. פגרי המתים, נִבְלַת הָאָדָם, יפלו בהמוניהם ויופַקרו בביזיון כְּדֹמֶן עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה, כזבל ואשפה הפזורים על האדמה. האויב יקצור אותם באלימות וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר, כאגודת שיבולים קצורות שהקוצר משאיר מאחוריו בשדה וממשיך הלאה במלאכתו. אולם בניגוד לשיבולים שבדרך כלל נאספות הביתה, החללים יישארו במצב שבו וְאֵין מְאַסֵּף, ללא שום הבאה לקבורה. הניצולים המעטים יפחדו לצאת ממקומות המסתור שלהם, והמתים יישארו נשכחים ומופקרים.
ירמיהו, פרק ט׳, פסוק כ״א
דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.