ירמיהו, פרק ט׳, פסוק ג׳

מציאות חברתית קשה של בגידה וחוסר אמון מפרקת את הקשרים הקרובים ביותר, עד כדי כך שעל האדם להיזהר מחבריו ומבני משפחתו. במעגל החברות ההוראה היא אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֙הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ, כלומר יש להימנע מגילוי סודות הלב, שכן וְכׇל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ ועלול להפיץ את הסודות כדי לפגוע בזולתו. במעגל המשפחתי האזהרה היא וְעַל־כׇּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ, ואין לסמוך אפילו על אח קרוב מאותו אב ואם. הסיבה לכך היא כִּ֤י כׇל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב, ביטוי שמשמעותו עורמה, תרמית ומארב, בדומה לאדם ההולך במעגלים עקומים וסבוכים כדי לרמות את חברו. מתוך כך, בעוד שמהחבר יש להישמר באופן פעיל מפני רעה ממשית של חשיפת סודות, כלפי האח נדרש בעיקר חוסר אמון בשל טבעו הערמומי שאינו מאפשר לצפות ממנו לעזרה.