מציאות של שקר ובגידה מפרקת את הקשרים האנושיים כאשר וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וכל אדם לועג ומשטה בחברו. ההידרדרות המוסרית הופכת להרגל קבוע, והאנשים לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם ואימנו אותה לדבר שקר מתוך התמדה ולא באופן אקראי. עשיית העוול והעיוות דורשת מאמץ רב כל כך, עד כי הַעֲוֵה נִלְאוּ והם ממש מתעייפים מרוב מעשים רעים. מתוך אותה עייפות מהטורח שבעיוות דברי אחרים, הם עוברים לבדות מליבם שקרים מוחלטים, ולכן וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ כלל.
ירמיהו, פרק ט׳, פסוק ד׳
וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.