תקוותו של איוב בתוך ייסוריו היא שהמוות יגאל אותו, וכך וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי, כאשר יש הרואים בנחמה זו גם את הידיעה שלא חטא או את התקווה לרחמים בעולם הבא. מתוך כאב כפול של צריבה ורעדה הוא פונה אל ה' באימה ובהתלהבות, וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה, ומתחנן שה' לֹא יַחְמוֹל עליו ויביא למותו במקום להותירו לגסוס. את בקשתו הוא מנמק באומרו כִּי לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ, כלומר מעולם לא הסתיר או נמנע מלקיים את דברי ה' או את נבואת המלאך. בשל נאמנותו זו, איוב סבור כי השכר הראוי לו הוא שה' ייעתר לו ויסיים את חייו.
איוב, פרק ו׳, פסוק י׳
וּ֥תְהִי־ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.