מתוך ייאוש מוחלט מיכולתו הפיזית והנפשית לשאת את הסבל, איוב שואל מַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל. הוא מבין שלא נותר בו כוח להמתין ולקוות לריפוי, שכן גופו נשבר לחלוטין וגם אם ה' ירפא אותו לבסוף, הוא לעולם לא יחזור לאיתנו וימשיך לחיות חיי צער. משום כך הוא תוהה וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי, כלומר מדוע שימשוך את סבלנותו ואת רצונו להיאחז בחיים. הרי ימי חייו קצרים בלאו הכי ואין היגיון לסבול כעת רק למען מעט ימים טובים בעתיד, מה גם שחומרת מחלתו מובילה אותו ממילא אל הקבר ואין לו שום טובה לצפות לה בסוף הדרך.
איוב, פרק ו׳, פסוק י״א
מַה־כֹּחִ֥י כִֽי־אֲיַחֵ֑ל וּמַה־קִּ֝צִּ֗י כִּֽי־אַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.