חוסר האמינות של חברי איוב נמשל לנחלי אכזב בוגדניים בחורף הממחישים את הקרירות והריחוק שגילו כלפיו. מי הנחלים נעשים הַקֹּדְרִים, כלומר חשוכים ושחורים, מִנִּי־קָרַח בשל עומק המים הנוצרים מהפשרתו, או לחלופין קופאים ומשחירים ממכת קור קיצונית. כאשר השלג נופל עליהם, עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם־שָׁלֶג, הוא נבלע ונסתר מן העין בתוך המים, או נערם עליהם ויוצר אשליה של קיפאון נצחי. תופעות אלו מהוות בגידה בהלך הצמא שאינו יכול לשתות מן המים הקפואים והמכוסים, ממש כפי שדברי החברים קרים וחסרי טעם.
איוב, פרק ו׳, פסוק ט״ז
הַקֹּדְרִ֥ים מִנִּי־קָ֑רַח עָ֝לֵ֗ימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.