איוב, פרק ו׳, פסוק י״ז

טבעם של נחלי האכזב הוא להשתנות בעקבות חילופי העונות. בְּעֵת יְזֹרְבוּ, כאשר מכה חום הקיץ הצורב, מי הנחל נִצְמָתוּ, כלומר נכרתים, מתייבשים ומתכווצים. מנגד יש המפרשים כי המים דווקא קופאים ומתחברים לגוש אחד או זורמים בשטף באפיק, אך לבסוף בְּחֻמּוֹ, עם בוא חום השמש, הם נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם. המים נעלמים לחלוטין כמו נר שכבה ובורחים ממקומם במהירות, או שמא נשטפים ונעקרים בזרם פתאומי ואדיר של הפשרת שלגים.