שיירות הסוחרים, הנקראות אׇרְח֣וֹת וכן הֲלִיכֹ֥ת, עושות את דרכן למדבריות השוממים של תֵּמָ֑א ושְׁ֝בָ֗א, שם הנוסעים הִ֭בִּיטוּ אל ערוצי הנחלים מתוך ציפייה כי קִוּוּ למצוא מים אך נותרו צמאים. תמונת מצב זו עשויה לתאר גם צמאים המביטים בייאוש אל השיירות החולפות בתקווה לעזרה, או בלבול של עוברי אורח שתעו בדרכם. דימוי זה של תוחלת שנכזבה משמש משל לרעיו של איוב, שבאו מרחוק כדי לנחמו אך בגדו בו כמו נחל אכזב. תחת להושיט עזרה הם לעגו לו, וכעת הם פונים ממנו והלאה כדי להצטרף לשיירות ולשוב לארצם.
איוב, פרק ו׳, פסוק י״ט
הִ֭בִּיטוּ אׇרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.