איוב, פרק ו׳, פסוק כ׳

ההולכים בשיירה במדבר בֹּשׁוּ והתאכזבו, כִּי בָטָח כל אחד מהם שימצא מים בנחל ולכן לא הכין לעצמו שתייה מראש. כאשר בָּאוּ עָדֶיהָ, אל מקום הנחל, וגילו כי הוא חרב, התעצמה כלימתם וַיֶּחְפָּרוּ, כאילו ביקשו להטמין את פניהם באדמה מרוב אכזבה. בדומה לשיירה זו איוב התאכזב מחבריו, שכן הוא צמא לדברי נחמה, אך תחת זאת הם הרשיעו אותו כנגד ה'. מנגד, ייתכן שהבושה היא של החברים עצמם, אשר באו אל איוב כדי לסייע לו, אך נרתעו מול עוצמת ייסוריו או התביישו כשהוא דחה את דבריהם.