איוב, פרק ו׳, פסוק ח׳

בתגובה להצעת אליפז לקבל את הייסורים באהבה, מביע איוב משאלה קיומית נואשת. הוא זועק מִי־יִתֵּן, כלומר הלוואי, שתָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי ותישמע לפני ה', ומתוך ספק הוא מוסיף ומתחנן כי וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ ויממש את משאלתו בפועל. משאלה זו היא למות ולהיגאל מן הייסורים, או אף לספוג מה' פגיעה שתשחית את גופו לחלוטין, רק כדי להוכיח לרעיו כי הוא שומר על תומתו ולא יכפור בה'. מנגד, ייתכן ששני חלקי הפסוק מבטאים מאבק פנימי, שבו לצד שאלתו הגלויה למות, איוב מתפלל שה' ימלא גם את תקוותו הנסתרת להירפא ולחיות.