כדי לשמר את תנופת הרדיפה ולמנוע את התבצרות האויב, נדרש העם שלא להתעכב סביב המלכים שכבר נלכדו אלא להמשיך מיד במרדף, ולכן נאמר וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ. במהלך הלחימה עליהם להכות את החיילים הנגררים בסוף המחנה, פעולה המכונה וְזִנַּבְתֶּם על שם הפגיעה ב"זנב" הכוח, ובכך להקטין בהדרגה את מספר הנסים. המטרה היא להכריע את האויב בעודו נמלט בשדה הפתוח, ולכן ההוראה היא אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם המבוצרות, שכן עריכת מצור מורכבת בהרבה. דחיפות זו מבוססת על ההבטחה כִּי נְתָנָם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם.
יהושע, פרק י׳, פסוק י״ט
וְאַתֶּם֙ אַֽל־תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.