קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקום מוקדם מאוד בבוקר כי חיכתה לכם משימה ארוכה וחשובה? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל ביום השביעי של המצור על יריחו, שהיה למעשה יום שבת. זה היה יום השיא, ולכן הם הזדרזו וקמו כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר. המילה הַשַּׁחַר מתארת את האור הראשון שרואים בשמיים במזרח, עוד לפני שהשמש בכלל זורחת. הם היו חייבים לקום כל כך מוקדם כי חיכתה להם דרך ארוכה והם היו צריכים הרבה יותר זמן מבימים הקודמים.
בהתחלה הם הקיפו את העיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, כלומר בדיוק באותו אופן ומנהג כמו שעשו עד עכשיו. ההקפה הראשונה של הבוקר השלימה רצף של שבעה ימים שבהם הם הקיפו את העיר פעם אחת בכל יום. אבל בניגוד לימים הקודמים שבהם הם עצרו אחרי הקפה אחת, הפעם הם המשיכו. רַק בַּיּוֹם הַהוּא הם הקיפו את העיר שֶׁבַע פְּעָמִים. כלומר, באותו יום מיוחד הם לא עצרו אחרי הפעם הראשונה, אלא הוסיפו עוד שש הקפות, כך שבסך הכל הם הקיפו את יריחו שבע פעמים באותו היום.