קרה לכם פעם שהייתם ממש בשיא ההתרגשות, מוכנים לרוץ קדימה, אבל פתאום מישהו עצר אתכם כדי לתת הוראה חשובה אחרונה? זה בדיוק מה שקורה ברגע השיא של הקפת יריחו. בני ישראל מקיפים את העיר בפעם השביעית, ואחרי שתיקה ארוכה של שישה ימים השקט עומד להישבר. כאשר תקעו הכהנים בשופרות, יהושע פונה אל העם ונותן להם פקודה: הריעו. הוא מבקש מהם לצעוק בקול גדול, כי הצעקה הזו היא סימן לניצחון ולכך שה' נתן להם את העיר.
אבל רגע לפני שהחומות נופלות, יהושע עוצר את כולם. הוא מבין שברגע שהחומה תתרסק, כל חייל ירוץ מיד לתוך העיר, וכבר אי אפשר יהיה לאסוף אותם ולתת להם הנחיות. לכן, הוא מנצל את הרגע הזה כדי להזהיר את העם שכל הרכוש בעיר מוקדש לה' ואסור לקחת ממנו שום דבר. יש לכך סיבה מיוחדת: מכיוון שה' הוא זה שמפיל את החומות בנס גלוי, ולא החיילים בכוחם שלהם, לא מתאים שהם ייקחו את השלל לעצמם. בנוסף, יריחו היא העיר הראשונה שנכבשת בארץ ישראל, ולכן מקדישים אותה לה' כמו תרומה מיוחדת. יהושע מסביר להם את זה בצורה הכי ברורה שיש, כי מספיק שרק אדם אחד לא יקשיב וייקח משהו לעצמו, כדי שזה יפגע בכל המחנה כולו.