קרה לכם פעם שקראתם סיפור, ופתאום מזכירים לכם אירוע שכבר קרה בפרק קודם? זה בדיוק מה שקורה כאן. אנחנו קוראים על כיבוש העיר חברון, אבל האמת היא שהמלחמה הזו התרחשה כבר בעבר, עוד בימי חייו של יהושע בן נון. אז למה מספרים לנו עליה שוב? בספר יהושע קראנו על המלחמות הכלליות של כל העם ביחד, אבל ספר שופטים מתמקד במלחמות הפרטיות של כל שבט. לכן, הספר אוסף יחד את כל המלחמות של שבט יהודה כדי לסכם אותן.
כאשר מופיעות המילים וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, הכוונה היא לכלב בן יפונה, שהיה נשיא השבט, יחד עם כל אנשי השבט שהתלוו אליו ועזרו לו במאמץ משותף לכבוש את העיר. הכתוב משתמש במילה לְפָנִים כדי להסביר שמדובר על משהו שקרה בעבר, בימים הקדמונים. באותם ימים חיו בחברון ענקים, והכתוב מספר לנו בדיוק מי היו אותם ענקים ששבט יהודה הצליח לנצח: קראו להם שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי. בזכות העזרה ההדדית של כולם, הם הצליחו לגבור על הענקים וליישב את המקום.