ההיערכות של בני יוסף לכיבוש העיר בית אל לא התחילה בהתקפה חזיתית, אלא בפעולת מודיעין וסיור מקדימה שנועדה להכין את השטח לקראת המערכה.
הפועל וַיָּתִירוּ מבטא עניין של חקירה, חיפוש וסיור [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מדייקים כי השימוש בבניין הפעיל מלמד שבני יוסף לא סיירו בעצמם, אלא הפעילו אחרים ושלחו חוליית סיירים [רש"י, מלבי"ם]. סיירים אלו תפקדו כשומרים שעמדו מחוץ לעיר ותצפתו כדי לראות אם אדם כלשהו יוצא ממנה, שכן הם לא יכלו לראות את מבואות העיר, אולי משום שהייתה מוקפת בגינות ובפרדסים שהסתירו את הכניסה [רד"ק].
מעניין לשים לב להבדל שבין פעולת הסיור המתוארת כאן לבין ריגול רגיל. בעוד שמרגל מחפש את נקודות התורפה של האזור כדי לכבוש אותו, הסייר מחפש את המקום הטוב והנוח. בנוסף, הפסוק מציין שהם סיירו בְּבֵית אֵל ולא "את בית אל". מכאן עולה שהמחנה הצבאי עדיין לא התקרב לעיר עצמה, והסיירים לא נכנסו לתוכה. מטרתם הייתה לסייר בסביבות העיר ובגבולותיה כדי לאתר מקום נוח וטוב להקמת מחנה, מתוך מחשבה שהם עתידים להטיל מצור על העיר ולהישאר סביבה ימים רבים [מלבי"ם].
הפסוק חותם בציון העובדה כי וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז. תוספת זו נועדה להבהיר לאיזו עיר הכוונה, ולהבדיל אותה מעיר אחרת שנקראה גם היא "בית אל" והייתה ממוקמת סמוך לעי, בנחלת שבט בנימין [מלבי"ם]. יתרה מזו, נראה כי לוז לא הייתה בדיוק אותה עיר כמו בית אל, אלא עיר נפרדת שהייתה סמוכה אליה מאוד [ביאור שטיינזלץ].