תדמיינו שאתם צריכים לכבוש עיר גדולה. האם הייתם רצים להתקיף מיד, או קודם בודקים היטב את השטח? בני יוסף מתכוננים לכבוש את העיר בית אל, ובמקום להתחיל בהתקפה ישירה, הם שולחים קבוצת סיירים. המילה וַיָּתִירוּ פירושה לחקור, לחפש ולסייר. הסיירים עמדו מחוץ לעיר ותצפתו כדי לראות אם מישהו יוצא ממנה, מכיוון שהכניסות לעיר היו מוסתרות מאחורי גינות ופרדסים.
יש הבדל מעניין בין מרגלים רגילים לבין הסיירים האלה. מרגלים בדרך כלל מחפשים את נקודות החולשה של העיר כדי לפרוץ פנימה. אבל כאן כתוב שהם סיירו בְּבֵית אֵל, כלומר בסביבה של העיר ולא בתוכה. המטרה שלהם הייתה למצוא מקום נוח וטוב מחוץ לעיר כדי להקים בו את המחנה שלהם, מתוך מחשבה שהם יצטרכו להישאר שם זמן רב ולהטיל מצור.
בנוסף, מוסבר לנו כי וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז. המידע הזה נועד לעשות סדר ולמנוע בלבול, כי הייתה עוד עיר שקראו לה בית אל בנחלת שבט בנימין. העיר לוז הייתה כנראה עיר נפרדת שממש צמודה לבית אל הזו, וכך אנחנו יודעים בדיוק לאן בני יוסף הגיעו.