בניגוד למצופה מתהליך כיבוש הארץ, שבו הכנענים אמורים לשבת כמיעוט או כגרים תחת שלטון ישראל, כאן מוצגת מציאות הפוכה לחלוטין. הניסוח המיוחד וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי מלמד כי באזור זה הכנענים היוו את הרוב המספרי והיו תקיפים וחזקים יותר [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. למעשה, הכנענים נותרו אדוני הארץ והשליטים בה, ואילו בני שבט אשר הם אלו שישבו בתוכם במעמד של גרים [מצודת דוד].
הסיבה למציאות זו מוסברת בהמשך: כִּי לֹא הוֹרִישׁוֹ. בני אשר לא הורישו וגירשו את הכנענים בתחילת הדרך, כאשר עוד היה בכוחם לעשות זאת. בעקבות המחדל הראשוני הזה, קמו הכנענים, התחזקו ומשלו בארץ [מצודת דוד].
מבחינת מסורת נוסח המקרא, המילה הוֹרִישׁוֹ נכתבת בכתיב חסר (ללא האות וי"ו), שכן היא אינה נמנית במסורת עם המילים הכתובות בכתיב מלא [מנחת שי].