עם המעבר לבית בעלה החדש, עכסה נוקטת יוזמה כדי להבטיח את עתידם. המילה בְּבוֹאָהּ מתייחסת להגעתה אל ביתו של עתניאל אישהּ [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בשלב זה וַתְּסִיתֵהוּ – פעולה שעניינה פיתוי, ייעוץ והטיית הלב [רש"י, מצודת ציון]. המטרה הייתה לשכנע את עתניאל לבקש מאביה, כלב, שדה מסוים [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. ייתכן שעתניאל היסס לבקש נחלה נוספת, שכן סבר שדי לו בכך שזכה בעכסה לאישה, וייתכן שקיבל גם נחלה אחרת [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים שהשכנוע נועד לגרום לעתניאל להעניק לעכסה רשות לבקש את השדה בעצמה [מצודת דוד].
כאשר עכסה פוגשת את אביה, היא מבצעת פעולה דרמטית: וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר. משמעות המילה היא רכינה ונפילה לרגלי אביה [רש"י, ביאור שטיינזלץ], וליתר דיוק – ירידה בכוח רב, כאילו ננעצה באדמה [מצודת ציון]. פעולה זו, שכללה ירידה מן החמור וכריעת ברך, נעשתה מתוך כבוד עמוק לאביה [מצודת דוד].
בתגובה למעשה זה פונה אליה כלב בשאלה מַה לָּךְ, כלומר, מה חסר לך ומה רצונך? [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מהלך זה של עכסה נשא פרי, שכן לאחר שניתן לה השדה, היא ניצלה את ההזדמנות והוסיפה לבקש מאביה גם מקורות מים [רלב"ג].