מנוסתו של מנהיג העיר ולכידתו מסתיימות באקט חריג וקשה של הטלת מום גופני. התואר אדני בזק משמעותו "אדון בזק", בדומה לשם "אדוני צדק" [רד"ק]. למרות שמדובר בשליט אימפריה עולמי עצום בגודלו שהכניע בעברו שבעים מלכים, נחלתו בארץ כנען הסתכמה בעיר הקטנה בזק. בשל חוסר חשיבותה של העיר, לא ניתן לו התואר הרשמי "מלך בזק", אלא רק התואר המקומי "אדון בזק" [אלשיך].
כאשר אדוני בזק רואה כי עירו נכבשה, הוא מנסה למלט את נפשו [מלבי"ם], אך לוחמי יהודה תופסים אותו. הכתוב מציין כי הם ויקצצו – כלומר חתכו וכרתו [מצודת ציון] – את בהנות ידיו ורגליו, שהן האצבעות העבות, האגודלים ביידים והבוהנות ברגליים [רד"ק, מצודת ציון].
הפרשנים מציעים מספר הסברים למעשה הקיצוץ יוצא הדופן. ברמה המעשית, הפעולה נועדה לבזות את המלך ולמנוע ממנו כל יכולת להתנגד פיזית [ביאור שטיינזלץ], וכן להטיל מורא גדול על שאר מלכי כנען כדי שיפחדו לצאת למלחמה בישראל [רלב"ג]. מנגד, יש מי שרואה בפעולה זו עונש סמלי על פחדנותו של המלך: כמנהיג, היה עליו להילחם בגבורה או למות בקרב, ולא לברוח כדי לחיות חיי קלון. לפיכך, ידיו קוצצו משום שלא נלחם בהן, ורגליו קוצצו משום שהשתמש בהן כדי לנוס מן המערכה [אברבנאל].
רובד נוסף ומרכזי בפרשנות מתייחס לסיבה האלוהית שמאחורי המעשה. דרך פעולה זו של התעללות והטלת מום מנוגדת לחוקי המלחמה של עם ישראל, המצווים להרוג את שבעת העממים בחרב ולא לצער אותם בייסורים [מלבי"ם, אלשיך]. העובדה שלוחמי יהודה נהגו כך כלפי אדוני בזק, בשונה מכל שאר אויביהם, נובעת מכך שה' נתן בלבם את המחשבה לעשות זאת. מטרת ההכוונה האלוהית הייתה להעניש את המלך מידה כנגד מידה על אכזריותו בעבר, עונש שאדוני בזק עצמו מזהה, מצדיק ומקבל עליו מיד לאחר מכן [רלב"ג, מלבי"ם, אלשיך].