התקדמות המערכה הצבאית מביאה את הכוחות הלוחמים אל תוך העיר בזק, שם הם ניצבים פנים אל פנים מול מנהיג העיר והכוחות המגנים עליה.
הפרשנים חלוקים בשאלת היחס בין פסוק זה לפסוק הקודם, שבו כבר תוארה הכאת עשרת אלפים איש בבזק. גישה אחת גורסת כי הפסוק הקודם סיפק סיכום כללי של תוצאות הקרב, ואילו כעת הכתוב מפרט כיצד בדיוק התרחש הניצחון, החל ממציאת מנהיג העיר והלחימה נגדו ונגד צבאו [אברבנאל]. לעומת זאת, יש המפרשים כי מדובר בשלבים עוקבים של המערכה: לאחר שניצחו בקרב הראשון מחוץ לעיר, התקדמו הלוחמים לכבוש את העיר עצמה. שם וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק, אשר בחר להישאר בתוך העיר כדי להגן עליה בשעת הצורך, בניגוד למלכים אחרים (כדוגמת מלך העי) שעזבו את עירם חשופה [מלבי"ם].
השם אֲדֹנִי בֶזֶק הוא שמו הפרטי של מושל העיר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, המילה אֲדֹנִי בפסוק זה מבוטאת במלרע, כלומר ההטעמה היא על ההברה האחרונה. זאת בניגוד לפסוקים הבאים בפרשה המתארים את מנוסתו, בהם המילה מבוטאת במלעיל [רד"ק, מנחת שי].
בשלב זה של הלחימה, וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ בשנית, וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי שעמדו מולם והסתגרו בתוך העיר המבוצרת בדלתיים ובריח [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].