תחשבו על מצב שבו קרה משהו כל כך חמור, שאתם מבינים שסתם לספר עליו במילים לא יספיק כדי לגרום לכולם להתעורר ולפעול. האיש, שהיה מלא בצער ובכעס על המעשה הרע שקרה בגבעה, הרגיש בדיוק כך. הוא ידע שרק סיפור הדברים לא יזעזע את העם מספיק, ולכן הוא עשה מעשה חריג מאוד כדי להעביר מסר. הוא לקח מאכלת, שזה סכין גדול, והפעולה שמתוארת במילים וינתחה לעצמיה מסבירה שהוא חילק אותה לחלקים נפרדים בדיוק לפי החיבורים של העצמות, כך שנוצרו שנים עשר חלקים. לאחר מכן נאמר וישלחה בכל גבול ישראל. הוא שלח חלק אחד לכל שבט, יחד עם הסיפור הקשה על מה שקרה. לשבט בנימין הוא לא שלח דבר, כי משם יצא המעשה הרע.
המטרה של המעשה המזעזע הזה הייתה להעיר את העם. כשהשבטים קיבלו את המסר, הם נבהלו והבינו מיד שיש כאן סכנה גדולה לכל מי שמסתובב בארץ. הם קלטו שאם לא יטפלו באנשים הרעים, הרוע עלול להתפשט, ולכן כולם חייבים להתאסף יחד בדחיפות כדי לתקן את המצב. אבל יש כאן גם מסר עמוק הרבה יותר. החלוקה הזו היא בעצם משל למצב של עם ישראל. בדיוק כמו שגוף לא יכול לחיות כשהוא מפורק לחלקים נפרדים, כך גם עם ישראל לא יכול להיות קרוב אל ה' כאשר השבטים מפורדים ולא מחוברים יחד כגוף אחד. בנוסף, ממש כמו שצריך לרפא איבר חולה בגוף כדי להציל את האדם כולו, כך גם האנשים שבחרו ברע מסכנים את כל העם, וחובה לעצור אותם ולתקן את המעוות כדי להציל את כולם.