ההולכים בדרך הגיעו סמוך לעיר יבוס בשעת ערב מאוחרת. המילים עִם יְבוּס מתפרשות על ידי הפרשנים כתיאור של קרבת מקום, כלומר ליד או סמוך ליבוס. [רד"ק] מציין כי זהו שימוש לשוני מוכר במקרא, בדומה לביטוי "עם בית מיכה" שמשמעותו סמוך לבית מיכה.
באותה עת, וְהַיּוֹם רַד מְאֹד. הפרשנים מסכימים כי השמש ירדה לכיוון מערב, התקרבה מאוד לאופק ועמדה לשקוע. מבחינה מסורתית ודקדוקית, המילה רַד מנוקדת בפתח תחת האות רי"ש, כפי שמופיע ברוב נוסחאות כתבי היד והדפוסים [מנחת שי].
בשל שעת הערב המאוחרת, פונה הנער לאדונו במילה לְכָה, המשמשת כלשון זירוז והאצה [מצודת ציון]. הוא מציע וְנָסוּרָה, כלומר נסטה מן הדרך המרכזית ונפנה לעבר עיר היבוסי [מצודת דוד]. מטרת הסטייה מהדרך היא וְנָלִין בָּהּ, כדי למצוא מקום לישון בו במהלך הלילה, מתוך כוונה לצאת שוב לדרך ביום המחרת [ביאור שטיינזלץ].