החותן והחתן יושבים יחד לארוחת בוקר שנמשכת באווירה נעימה, תוך שהם נהנים זה מחברתו של זה. מתוך כך, מבקש המארח מאורחו להאריך את שהותו.
המילה שְׁנֵיהֶם מתייחסת לחותן ולחתן, אשר ישבו יַחְדָּו וַיִּשְׁתּוּ מתוך הנאה הדדית שהביאה להתארכות הארוחה [ביאור שטיינזלץ]. לאור זאת, פונה אבי הנערה אל האיש בבקשה: הוֹאֶל נָא. פירוש המילה הוֹאֶל הוא בקשת הסכמה וריצוי, והמילה נָא משמעותה עתה [מצודת דוד, מצודת ציון]. בקשתו היא וְלִין, כלומר שיסכים להישאר ללון במקום לילה נוסף [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], כדי שיתקיים בו וְיִיטַב לִבֶּךָ מתוך אכילה, שתייה ושמחת הלב [מצודת דוד].
באשר לכתיב המילה וְיִיטַב, קיים דיון במסורת כותבי הספרים האם המילה נכתבת באות יו"ד אחת או בשתיים. על פי המסורה, פסוק זה אינו נכלל ברשימת המקומות שבהם המילה חסרה יו"ד, ומכאן שהיא נכתבת במלואה עם שתי אותיות יו"ד [מנחת שי].