תארו לעצמכם שאתם מתעוררים באמצע הלילה מתוך שינה עמוקה, ולפתע שומעים רעש אדיר מכל עבר. זה בדיוק מה שקרה למחנה מדין. כשהם שמעו את קולותיהם של שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת שתקעו בהם חיילי גדעון בבת אחת בחשיכה, הם נבהלו מאוד וחשבו שצבא ענק מתקיף אותם.
המדיינים לא היו צבא מסודר, אלא חבורה של שודדים שבאו לקחת את התבואה של ישראל. בגלל החושך והפחד הם התרוצצו בבלבול ולא הצליחו לזהות מי חבר ומי אויב. ה' עשה נס, וַיָּשֶׂם ה' אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. כלומר, במקום להילחם בישראל, הם נלחמו זה בזה. חלק מהם ניסו לברוח, ואלו שנשארו להילחם חשבו בטעות שהבורחים הם בעצם החיילים של גדעון. המהומה הגדולה התפשטה וּבְכָל הַמַּחֲנֶה.
מכיוון שהצבא הקטן של גדעון לא הקיף אותם מכל הכיוונים, נשארה למדיינים דרך פתוחה לברוח. הם התפזרו ונסו לכיוון מקום שנקרא צְרֵרָתָה, והמשיכו במנוסה עַל טַבָּת, שפירושו שהם ברחו עד למקום שנקרא טבת. הבריחה הזו פתחה את הדרך לשאר שבטי ישראל להצטרף מאוחר יותר למרדף אחריהם.