ויקרא, פרק ד׳, פסוק כ״ו

וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ, כלומר את החלקים הפנימיים של הקרבן הכוללים את החלב, הכליות ויותרת הכבד, הכהן יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה בדיוק כפי שנוהגים בקרבן עז המובא כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים, ללא הקטרת האליה. בשל מעמדו הרם של הנשיא שגגתו חמורה יותר, ולכן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן באמצעות הקטרה ישירה וזריקת דם, שחייבות להיעשות במפורש לשמו של הנשיא ולשם מֵחַטָּאתוֹ. לקיחת האחריות המהירה של המנהיג מעוררת השראה בעם להישמר מחטאים ולשוב בתשובה. בזכות הפעולה המעשית של הבאת הקרבן וְנִסְלַח לוֹ באופן מיידי ומוחלט על ידי ה', אשר עוקר את החטא כאילו לא היה קיים מעולם ומאפשר לנשיא להמשיך בחייו ללא הפרעה רוחנית.