ויקרא, פרק ד׳, פסוק י״ט

על הכהן להפריש מפר החטאת את כל חלקי החלב, וְאֵת כָּל־חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ, ולהעלות אותם באש, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה. בניגוד לקרבנו של הכהן הגדול, כאן הכתוב מקצר ומשמיט את פירוט החובה להרים חלקים נוספים כדוגמת הכליות ויותרת הכבד, חובה הנלמדת למעשה מן הפסוק הבא. קרבן זה מובא על חטא של הסנהדרין, שמעלתה התורנית גבוהה אף מזו של הכהן הגדול. הימנעות התורה מפירוט מלא נובעת מיחס של חיבה יתרה, בדומה למלך שכועס על אוהבו אך בוחר למעט בתיאור חטאו מתוך אהבה אליו.