יצא לכם פעם לעמוד בחוץ ביום של רוח חזקה ולראות עלים יבשים עפים לכל עבר בלי יכולת לעצור? דוד המלך מבקש שהאויבים שלו יתפזרו בדיוק כך. כדי לתאר זאת הוא משתמש במילה כמץ. מה זה בעצם מוץ? כשמגדלים חיטה, לכל גרגר יש קליפה דקה וקלה שעוטפת אותו. הקליפות האלה נראות גבוהות ובולטות בשדה, ממש כמו האויבים שמתגאים וחושבים שהם הכי חזקים וחשובים. אבל האמת היא שהקליפות האלה ריקות מבפנים, וכשבאה רוח היא בקלות מעיפה ומפזרת אותן. כך דוד מבקש שהאויבים יאבדו את הכוח שלהם ויתרחקו.
אבל לפעמים, כשרוח מעיפה דברים קלים, הם נתקעים פתאום באיזו גדר ונעצרים. לכן, דוד מבקש שגם מלאך ה' יהיה שם כדי לדחוף אותם. התפקיד של המלאך הוא להמשיך להרחיק אותם מעבר לכל מכשול, כדי שלא ימצאו שום מקום לעצור ולנוח בו, וכך הם יתפזרו לגמרי ולא יוכלו להציק לו יותר.