דניאל, פרק י״א, פסוק י״ז

מלך אדיר מחליט וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף, כלומר בחוזק רב, ולכוון את כל עוצמת צבאו לכיבוש מצרים או ארץ ישראל. הוא מוציא לפועל את מזימתו וְעָשָׂה באמצעות העמדת פנים של רצון בשלום ופשרה, או דרך מתקפה על עם ישראל, הם הוִישָׁרִים, תוך היעזרות בבוגדים מתוכם. השלב הבא בתוכניתו הוא שוּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ, מהלך המתפרש כהשאת בתו למלך מצרים כדי שתהרוס את ממלכתו מבפנים, או כמסירת כנסת ישראל לגזירות אכזריות בידי שר צבאו. לבסוף המזימה כולה קורסת והיא וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא לוֹ תִהְיֶה, מפני שהבת תבחר בנאמנות לבעלה על פני אביה, או משום שעם ישראל ימרוד במלך ויפרוק את עולו.