דניאל, פרק י״א, פסוק מ״ה

בשיא כוחו מקים המלך ומייצב את משכנו הארעי והמפואר כארמון, כאשר הוא וְיִטַּע את אׇהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. הוא ממקם את מחנהו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ, אזור הנמצא בין הים לבין הריה החמודים והמקודשים של ארץ ישראל. מיקום זה מזוהה עם הר המוריה במטרה להטיל פחד על העם ולמנוע מרידה, או לחלופין עם הגיא שבו תיערך מלחמת גוג ומגוג. אולם דווקא שם, מיד לאחר ביסוס שלטונו, המלך וּבָא עַד־קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ, כך שימות ומלכותו תכלה לחלוטין ללא איש שיושיט לו עזרה. מפלה מוחלטת זו תהווה נקודת מפנה היסטורית שממנה תצמח מלכות ישראל.