דניאל, פרק י״א, פסוק ל״ט

שליט ערמומי מבסס את כוחו באמצעות הקמת מבנים ולְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים חזקים וגבוהים, שאותם הוא משלב עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר על ידי הקדשתם לאל זר או הצבת פסלים בתוכם. כלפי אדם אֲשֶׁר יַכִּיר כי הוא מושפע מדברי חנופה או נאמן לאלוהיו, השליט יַרְבֶּה כָבוֹד ויעניק לו ממון ועושר רב. כדי להבטיח את נאמנותם של מקורבים אלו, וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים על ידי מינויים לשלוט על המון העם. כחלק מביסוס שלטונו, וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר, כלומר הוא יעניק להם קרקעות תמורת סכום כספי זול במיוחד, או כתמורה פוליטית שנועדה לקנות את תמיכתם המלאה.