מלך הצפון מפנה את כוחותיו לזירה חדשה, וְיָשֵׂם פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים במסע כיבושים של ארצות חוף ואיים שהיו בעלי ברית של הרומאים. אולם רצף הניצחונות נגדע כאשר שר או מצביא שם קץ להתגרות המלך, ובכך וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ לוֹ. אותו קצין עשוי להיות שר צבא רומאי או מנהיג חשמונאי שהביסו אותו בקרב, ויש המפרשים כי מדובר בהתערבות ישירה של ה' שהכה את המלך במחלה קשה. בסופו של דבר המלך סופג עונש של מידה כנגד מידה, כך שבִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ. השפלה זו באה לידי ביטוי בדרישות הרומאים לנסיגה ופיצויים בלבד, או לחלופין בעונש שקיבל בעולם הזה על גידופיו, בעוד יתר פשעיו ייענשו לאחר מותו.
דניאל, פרק י״א, פסוק י״ח
(וישב) [וְיָשֵׂ֧ם] ׀ פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.