שמות, פרק ט״ז, פסוק י״ד

מה קורה כשאנחנו רעבים במקום שאין בו אוכל בכלל, כמו במדבר השומם? כשבני ישראל היו במדבר, ה׳ עשה להם נס מיוחד במינו והפך את כל מה שאנחנו מכירים. בדרך כלל הלחם צומח מהאדמה והטל יורד מהשמיים, אבל כאן קרה בדיוק ההפך: הלחם ירד מהשמיים. זה היה מזון פלאי לגמרי שלא פעל לפי חוקי הטבע, הוא לא ירד ביום שבת, הוא נמס בחום השמש, והגוף השתמש בו לגמרי. בבוקר, כשהשמש זרחה והאוויר התחמם, קרה דבר מעניין. וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, כלומר, הטל שהיה על האדמה התאדה ועלה למעלה. ברגע שהטל נעלם, פתאום התגלה המן שהיה מוחבא תחתיו. הוא נראה כמו משהו דַּק מְחֻסְפָּס, שזה אומר שהוא היה עשוי מגרגירים קטנים מאוד, נקיים וגלויים לעין. המן היה נראה דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ, ממש כמו שבימים קרים מאוד רואים שכבה דקה של קרח או טל קפוא שמכסה את האדמה, כך בדיוק נראו גרגירי המן שחיכו לבני ישראל.