שמות, פרק ט״ז, פסוק כ״ג

פרשת בשלח

Exodus 16:23Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהֹוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כׇּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃

תארו לעצמכם שאתם מתכוננים לאירוע חשוב, ופתאום מחכה לכם הפתעה משמחת שלא ציפיתם לה. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל! כשהם יצאו לאסוף את המן ביום השישי, הם גילו פתאום כמות כפולה של מזון. משה ידע מראש שה' יוריד מנה כפולה, אבל הוא שמר את זה בסוד. הוא רצה שהם יופתעו מאוד, ומתוך הפליאה הזו יבינו עד כמה יום השבת הוא יום מיוחד ומכובד.


זו הפעם הראשונה שבה לומדים על המצווה לשמור שבת. הנס הזה מזכיר לנו שגם כשאנחנו עובדים ומשתדלים, השפע האמיתי תמיד מגיע מאת ה'. המילה שַׁבָּתוֹן פירושה הפסקה מוחלטת מכל מלאכה, כדי לזכור שה' הוא המלך ששולט בעולם.


לקראת השבת, משה מסביר לעם איך להתכונן. הוא אומר להם: אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ. כלומר, כל מה שאתם רוצים לאפות בתנור או לבשל בסיר, תכינו כבר היום, ביום השישי, כדי שיהיה לכם אוכל מוכן לשני הימים.


ומה לגבי האוכל שנשאר? משה מבקש: וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, כלומר לשמור ולאחסן את המזון עד הבוקר. המילה הָעֹדֵף לא מתארת סתם שאריות פשוטות, אלא דווקא את החלק הכי יפה, משובח וטעים של המן, שאותו בני ישראל בחרו לשמור במיוחד לכבוד השבת. וכאן קרה נס נפלא: בשאר ימי השבוע, מי שהשאיר מן ליום המחרת גילה שהאוכל התקלקל והסריח. אבל המן שנשמר לשבת נשאר טרי לגמרי! הנס המיוחד הזה חיזק מאוד את האמונה של בני ישראל בקדושה של יום השבת.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ב
פסוק כ״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.