יצא לכם פעם לדמיין איך זה לקבל ארוחות שמגיעות אליכם בהפתעה בכל יום מחדש? במדבר, בני ישראל זכו לשתי ארוחות כאלה מאת ה׳, אחת בערב ואחת בבוקר. בערב הגיע השלו. מדובר בסוג של עוף קטן, שמן וטעים במיוחד. המילה ותעל מספרת לנו שהעופות האלה עפו כל הדרך מכיוון הים. בגלל שהם עפו מרחק כל כך גדול, הם היו עייפים מאוד ופשוט נחתו באפיסת כוחות ממש בתוך המחנה של בני ישראל, כך שהיה קל מאוד לאסוף אותם בידיים. הופעת הבשר הזו נראתה כמו תופעת טבע, והיא נמשכה רק ימים ספורים כדי לספק את הבקשה של העם לבשר.
אבל בבוקר חיכה להם נס מופלא וגדול הרבה יותר. כשהם קמו, הם ראו שכבת הטל, כלומר רטיבות עדינה ששכבה על הארץ. ה׳ עשה כאן פלא מיוחד כדי לשמור על הניקיון של האוכל החדש שלהם, המן. קודם ירדה שכבת טל על חול המדבר כדי להקשות אותו, וכך המן לא התלכלך בעפר. אחר כך ירד המן עצמו, ומעל הכול ירדה עוד שכבת טל שכיסתה אותו כמו מכסה, כדי להגן עליו מחרקים ולכלוך. המן היה שמור ונקי ממש כמו בתוך קופסה!
אולי תופתעו לגלות שהמן חיכה להם סביב למחנה, ולא ממש ליד האוהלים שלהם. למה הם היו צריכים לטרוח ולצאת החוצה כדי לאסוף את הלחם שלהם? הסיבה היא שבגלל שכל כך הרבה עופות שלו נחתו בתוך המחנה בערב הקודם, פשוט לא נשאר למן מקום לרדת בפנים. המן היה אוכל ניסי שניתן לעם מתוך אהבה ודאגה. הוא לא היה סתם תופעת טבע רגילה, עובדה שהוא לא ירד בשבת, ביום שישי ירדה ממנו כמות כפולה, והוא המשיך לרדת וללוות את בני ישראל בכל מקום שאליו הם הלכו במדבר.